רשלנות רפואית בניתוח לייזר לתיקון קוצר ראייה

מאת: עו"ד אילן זריהן

בשנים האחרונות הפכו ניתוחים פלסטיים אסתטיים בכלל וניתוחי לייזר לתיקון קוצר ראייה בפרט, לניתוחים שכיחים בעולם המערבי. ניתוח זה הוא אחד מהניתוחים האסתטיים השכיחים בישראל והוא נעשה עשרות אלפי פעמים בשנה. לא כל אדם מתאים לתיקון ראייה באמצעות לייזר. מי שאינם מתאימים לניתוחים אלו הם בדרך כלל חולים במחלות עיניים, צעירים שגילם פחות מ-18, מי שמטופלים בתרופות ה עלולות לגרום ליובש בעין, חולים בסוכרת לא מאוזנת או בסוכרת שפגעה בעיניים ועוד.

בעזרת טיפול בלייזר אפשר לטפל בקוצר ראייה (מיופיה), ברוחק ראייה (היפראופיה) ובצילינדר (אסטיגמטיזם). נוסף על כך, במכשירי לייזר מסויימים מהדור החדש ניתן לבצע טיפולים מתקדמים יותר בהפרעות מבנה הקרנית והעין.

כיום ישנן שתי שיטות עיקריות של טיפולי לייזר לתיקון הראייה: 1. PRK - ליטוש החלק הקדמי של הקרנית. 2. LASIK - קילוף השכבה החיצונית של הקרנית, ליטוש עומק הקרנית והחזרת השכבה החיצונית למקומה.

בניתוחים מסוג זה קיימים סיבוכים אפשריים העלולים להופיע בשלב הניתוח (למשל עקב טיפול שאינו מדוייק), בשלב ההחלמה (למשל זיהום, שהוא אחד הסיבוכים החמורים ביותר והעלול לגרום לפגיעה עד אובדן הראייה), בטווח הארוך (כגון היחלשות והתעוותות של הקרנית באופן הפוגע בראייה).

 

בניתוחים אלה שהינם ניתוחים אלקטיביים שאינם דחופים מיסודם, קיים פוטנציאל רשלנות רפואית אפשרית בשלב המקדים לניתוח, במהלך הניתוח ואפילו לאחריו, היכול להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית בניתוח פלסטי אסתטי בכלל ו- רשלנות רפואית  בניתוח לייזר בפרט.   

 

ראה ע"א 522/04 מרכז לייזר לניתוחי קרנית בע"מ נגד מחמד דיראוי - ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי שקיבל את תביעת המשיב שאיבד את כושר ראייתו בעין שמאל בעקבות ניתוח לייזר לתיקון קוצר ראייה גבוה שבוצע בו במרכז לייזר לניתוחי קרנית בע"מ, שם עלתה סוגיית ההסכמה מדעת לניתוח, הפגיעה באוטונומיה ונבחן הקשר הסיבתי בין אובדן הראייה לבין הדימום ברשתית.

 

קרן הלייזר מעבדת את הקרנית בניתוח הסרת משקפיים

 

 

 

 

 

עו"ד אילן זריהן

www.iz-law.com

לפניה אישית: http://www.iz-law.com/contact.html

 

רשלנות רפואית בניתוח גב

מאת: עו"ד אילן זריהן

ניתוח Laminectomy הוא ניתוח להסרת ה- lamina  שזהו החלק האחורי של החוליה המכסה את תעלת השדרה . ניתוח כגון זה ידוע גם בשם ניתוח להפחתת לחץ שכן הפרוצדורה הניתוחית מגדילה את תעלת השדרה כדי להקל את הלחץ על חוט השדרה ו/או העצבים. ניתוח ה-Laminectomy מבוצע בדרך כלל לאחר מיצוי טיפול שמרני יותר - כגון תרופות וטיפול פיזיותרפי - שלא הצליחו להקל על התסמינים. הסיבוכים הכירורגיים התוך ניתוחים מתרחשים ב-1%-2% מהמקרים  וכוללים תסמינים כגון: דימום, זיהום בפצע הניתוחי או בעצם החוליות, היווצרות קרישי דם בוורידי הרגליים וחוסר שיפור או החמרה בכאבי הגב מיד אחר הניתוח או בעתיד.

לעיתים ביצוע ניתוח גב גובל ברשלנות רפואית המחייבת בירור מעמיק למול מומחה רפואי הבקיא בניתוחים מסוג זה, בטרם הגשת תביעה משפטית. יוער כי לא כל טעות בביצוע ניתוח הינה בגדר רשלנות רפואית בניתוח ולכן קיימת חשיבות רבה בביצוע בירור ובחינה דקדקניים בטרם החלטה.

ראה ת.א. 1501-98 (מחוזי חיפה) חכם יעל נגד כללית וד"ר ויסמן - ניתוח גב שהורחב לביצוע ניתוח למינקטומיה ובגין הרחבה זו נוצרו נזקיה של התובעת ועל רקע זה החליטה להגיש תביעת רשלנות רפואית.   

למינקטומיה

 

 

 

עו"ד אילן זריהן

www.iz-law.com

לפניה אישית: http://www.iz-law.com/contact.html

רשלנות רפואית בניתוח אלקטיבי

מאת: עו"ד אילן זריהן

רשלנות רפואית בניתוח אלקטיבי, על אחת כמה וכמה כשעסקינן בניתוח שאינו דחוף מבחינה רפואית, נותנת ביטויה במספר פרמטרים הראויים לבחינה והמהווים בסיס לתביעת רשלנות רפואית אפשרית:

1. האם הרופא שקל, בטרם ההחלטה על הניתוח, חלופות טיפול קיימות ואחרות שהינן בגדר פוטנציאל טיפולי אפשרי.
2. באם היה מקום לכך, האם היה צורך שהרופא התייעץ עם מומחים נוספים ואחרים, בתחומי מומחיות הרלוונטיים לבעייתו הרפואית של המטופל, בטרם קיבל החלטה על ביצוע הניתוח.
3. האם הרופא ביצע את הבדיקות הרפואיות המקדימות, הדרושות והרלוונטיות, בטרם ההחלטה על עריכת הניתוח.
4. האם הרופא הסביר למטופל על הניתוח והשלכותיו לרבות הסיכונים וחלופות הטיפול, לצורך קבלת הסכמתו מדעת לניתוח.
5. האם הרופא החתים את המטופל או את נציגו על טופס הסכמה מדעת לביצוע הניתוח.
6. היה והוחלט על ביצוע הניתוח יש לבחון את אופן ביצוע הניתוח ומהלכו לרבות מהלך הטיפול שלאחר הניתוח קרי, האם בוצעו בהתאם לפרקטיקה הנהוגה והסבירה.

ראה ת.א. 6436/04 קקון שלמה ואח' נגד הסתדרות מדיצינית הדסה ואח' בו ביהמ"ש קיבל תביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח אלקטיבי אשר הותיר את התובע נכה 100% וקבע כי הרופא, אשר הורשע בזיוף טופס ההסכמה לטיפול, התרשל בהחלטה על קיום הניתוח ובאי היוועצות במומחים ועריכת בדיקות טרם עריכת הניתוח.

עו"ד אילן זריהן

www.iz-law.com

לפניה אישית: http://www.iz-law.com/contact.html